חדשות ומאמרים

יצירת קשר
במידה והקוד אינו קריא לחצ/י כאן להחלפה - יש להקליד את הקוד בתיבה
הרה"ג יוסף צ. בן פורת שליט"א, ראש ישיבת אשרי האיש, בשיעורו "למה לא אוכלים חמץ בפסח?" (תשע"ט), מסביר שהמצה מסמלת את האמת והחמץ מסמל את השקר. הרי מצה היא לחם בעל תכונות ואלמנטים ברורים לעין, אין בו דבר נסתר – הוא תרכובת של קמח ומים בלבד הנאפה מיד לאחר לישתו. צורתו הסופית רדודה, שזו נפח המרכיבים המקוריים וגם הטעם של המצה הוא הטעם האמיתי של המרכיבים המקוריים, הקמח והמים בלבד. לכן הוא לחם של אמת. לעומת זאת לחם חמץ, למרות היותו בעל מרכיבים זהים לאלו של מצה – קמח ומים, משהים אותו זמן ממושך (18 דקות או יותר) לאחר לישתו ולפני אפייתו. בגלל תוספת הזמן הזו, נכנסים אלמנטים חדשים וזרים ללחם המשנים את צורתו - הלחם מתמלא בועות אוויר ותופח, ...
הסיפור של בית גרמו , המשפחה האחראית להכנת לחם הפנים בתקופת בית שני, ידוע לכולם. אך מי היו בית גרמו באמת? ומה הסיפורם המדויק? מקור השם בית גרמו בית גרמו - איך הוגים את זה? בניגוד למשפחת אבטינס שהיגוי שמם די מובן מאליו, איך אומרים "בית גרמו"? האם זה גָרמוּ, או גָרמוֹ, או גרָמוּ, או גרָמוֹ ? ההיגוי הרווח היא גָרמוּ, אך לא ברור על מה זה מבוסס. יש השערה שהשם "גרמו" מקורה במילה לטינית Gremium, שתרגומו – "פנימיות" (פרופ' זהר עמר, לחם הפנים – היבטים היסטוריים וריאליים, מעלין בקודש, יז אדר תשס"ט). לשיטה זו, היגוי השם כנראה גרָמוּ או גרָמוֹ. מוצאם של בית גרמו האם בית גרמו היו כהנים, לויים או ישראלים? במסכת מנחות צה, ...
על המחלוקת בין ר' חנינא ולבין ר' יוחנן (מנחות צד, ע"ב) לגבי צורת לחם הפנים (תיבה פרוצה או ספינה רוקדת) כותב החזון איש (מנחות סימן מב ע"פ) "ונראה דמעיקר מצות לחה"פ יכול לעשות בכל תמונה שירצה ואין פלוגתתן אלא במה שנהגו". לשיטתו של החזון איש אין חיוב לעשות את לחם הפנים בצורה כלשהיא, וניתן מעיקר הדין לעשותו בכל צורה שרוצים, (כנראה בתנאי "שיהו לו פנים" -מנחות צו ע"א). כ"כ, לשיטתו התיבה פרוצה של ר' חנינא והספינה רוקדת של ר' יוחנן לא היו אלא צורות שנהגו לעשותן. לצורת הלחם קיימת נפקא מינה חשובה גם למבנה של השולחן וחלקיו - הקערות, הקנים, הסניפים וכו'. א"כ לשיטתו של החזו"א לעיל, נראה שמעיקר הדין, גם לא היה חיוב לעשות את חלקים אלו של השלחן בצורה כלש ...
רש"י על הפסוק "ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם" (שמות כה, כט) - "וקשותיו" - הן כמין חצאי קנים חלולים הנסדקין לארכן דוגמתן עשה של זהב ומסדר ג' על ראש כל לחם שישב לחם האחד על גבי אותן הקנים ומבדילין בין לחם ללחם כדי שתכנס הרוח ביניהם ולא יתעפשו וכו' "ומנקיתיו" - תרגומו ומכילתיה הן סניפים כמין יתדות זהב עומדין בארץ וגבוהים עד למעלה מן השולחן הרבה כנגד גובה מערכת הלחם ומפוצלים ששה (הרא"ם גורס חמשה) פצולים זה למעלה מזה וראשי הקנים שבין לחם ללחם סמוכין על אותן פצולין כדי שלא יכבד משא הלחם העליונים על התחתונים וישברו ולשון מכילתיה סובלותיו כמו נלאיתי הכיל אבל לשון מנקיות איני יודע איך נופל על סניפין ו ...
במאמר קודם "ספינה U או V?" דברנו על צורת הספינה כפי שמופיע בציור בפירוש רש"י במנחות צד ע"ב על "כמין ספינה רוקדת" ואיך שהציור של רש"י אמור להיות דומה לאות U (ולא לאות V כפי שמופיע בוילנא ש"ס). אך אפילו הציור לכאורה של רש"י במקור בצורת U אינו מספיק כדי להגדיר במדיוק איך נראתה הספינה רוקדת. כדי להגדיר את צורתה במדויק צריך לשלב את המקורות העתיקים ביותר על הספינה ולהשתמש בהם כבסיס. לאחר מכן יש להיעזר בכלי הנדסה מודרניים יותר (CAD) כדי לשרטט בדיוק רב את צורתה של הספינה כדי שתתאים לגיאומטריה של השולחן. נתחיל במקור העתיק ביותר שהוא ממצא ארכיאולוגי, מטבעת הפרוטה של המלך מתתיה אנטיגונוס II, אחרון מלכי החשמונאים (המלך לפני הורדוס), מתקופת בית ש ...
משנה במס' מנחות צו, ע"א כתוב - "לחם הפנים ארכן עשרה טפחים ורחבן חמשה טפחים וקרנותיו שבע אצבעות ..... רבי מאיר אומר השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן כופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן" רש"י (שם) על שתי הלחם כותב - "וקרנותיה: שהיה מדביק בצק לכל זוית כעין קרניים ואורך הקרן ארבע אצבעות" ובהמשך (שם) - "שיהא לו פנים: דפנות. [לישנא אחרינא]: שיהא לו פנים: זויות והן הן הקרנות" לפי שיטתו של רש"י לגבי שתי הלחם, הקרנות היו חתיכות בצק שהודבקו בכל "זוית". מהיא כוונת רש"י לזוית? שתי הלחם היה בצורת מלבן פשוט, 7 טפ' על 4 טפ', אזי נראה שהכוונה ל"זוית" היא ל4 הפינות של המלבן, כלומר זוית = פ ...
במסכת מנחות צד,ב מופיעה המחלוקת המפורסמת של רבי חנינא ורבי יוחנן לגבי צורת לחם הפנים - " רבי חנינא אמר כמין תיבה פרוצה ר' יוחנן אמר כמין ספינה רוקדת" פירושו של רש"י על הספינה - "קווי"ש ואין לה שוליים אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה וב' ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה רוקדת שמרקדת והולכת מהר" כמו בכל פעם שרש"י אומר "כזה" הוא מצרף ציור להמחיש את פירושו. בוילנא ש"ס, שהוצא לאור בשנות 1880 לערך, שמשמש בסיס לאין ספור גרסאות של הש"ס של היום, כולל שטיינזלץ, שוטנשטיין ועוד, הציור המופיע הוא בצורת האות הלועזי V . זה לכאורה מתיישב עם ההסבר המילולי של רש"י - "מלמעלה רחבה ומלמטה כלה וה ...
הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין, ה,ט) תאר את צורת לחם הפנים כך - "כל חלה מהן מרובעת שנאמר "לחם פנים" (שמות כה,ל) שיהיו לו פנים רבים. אורך כל חלה מהן עשרה טפחים, ורוחבה חמישה טפחים, ורומה שבע אצבעות. והשולחן אורכו שנים עשר טפח, ורוחבו שישה טפחים. נותן אורך החלה על רוחב השולחן. נמצאת החלה יוצאת שני טפחים מכאן, ושני טפחים מכאן וכופל את היוצא מכאן ומכאן, ויישאר בין שני הקצוות ריוח באמצע. וכן מניח חלה על גבי חלה, עד שעורך שש חלות. וכן עושה בצידה מערכה שנייה, שש חלות." מהתאור "מרובעת" מסיקים המפרשים, כגון הכסף משנה (שם), שהרמב"ם, פסק לכאורה במחלוקת בין ר' חנינא ור' יוחנן (מנחות צד,ב) לפי ר' חנינא, דהיינו תיבה פרוצה. העיר הכסף משנה (ש ...
יצירת קשר
במידה והקוד אינו קריא לחצ/י כאן להחלפה - יש להקליד את הקוד בתיבה
מכון לחם הפנים, רח' ההדס 22, קרני שומרון, טל: 050-7202521
יצירת קשר
טלפון: 050-7202521
Even Supplies for Industrial Electronics
תפנית בניית אתרים
תפנית: בניית אתרים | עיצוב אתרים | קידום אתרים | 054-4780798 --
Processing request....