חדשות ומאמרים איך בדיוק נראתה הספינה רוקדת

איך בדיוק נראתה הספינה רוקדת

במאמר קודם "ספינה U או V?" דברנו על צורת הספינה כפי שמופיע בציור בפירוש רש"י במנחות צד ע"ב על "כמין ספינה רוקדת" ואיך שהציור של רש"י אמור להיות דומה לאות U (ולא לאות V כפי שמופיע בוילנא ש"ס).

אך אפילו הציור לכאורה של רש"י במקור בצורת U אינו מספיק כדי להגדיר במדיוק איך נראתה הספינה רוקדת.

כדי להגדיר את צורתה במדויק צריך לשלב את המקורות העתיקים ביותר על הספינה ולהשתמש בהם כבסיס. לאחר מכן יש להיעזר בכלי הנדסה מודרניים יותר (CAD) כדי לשרטט בדיוק רב את צורתה של הספינה כדי שתתאים לגיאומטריה של השולחן.

נתחיל במקור העתיק ביותר שהוא ממצא ארכיאולוגי, מטבעת הפרוטה של המלך מתתיה אנטיגונוס II, אחרון מלכי החשמונאים (המלך לפני הורדוס), מתקופת בית שני.

בצד אחד מופיעה תמונה של המנורה ובצד השני, לחם הפנים על השולחן. לגבי מהימנותן של מטבעות אלו ראה "עיון מחודש באיור לחם הפנים שבמטבעות מתתיה אנטיגונוס" (פרופ' זהר עמר, מעלין בקודש, כא' אדר ב, תשע"א). השולחן שבתמונה כנראה אינו שולחן לחם הפנים, אלא אחד השולחנות בכניסה להיכל עליו הניחו את הלחמים לפני ואחרי החלפת הסדרים. 

מכאן רואים בבירור שצורת הלחם היא מעוגלת בתחתית/בבסיס ומתאימה לשיטת הספינה הרוקדת של ר' יוחנן. כמובן שאיור זה אינה מצויירת בדיוק רב, לפי מגבלות החומר, והכוונה לתת תמונה "כללית" יותר ולשקף את עיקר הצורה אך לא את כל פרטיה עד למ"מ האחרון.

המקור העתיק ביותר בכתב לגבי צורת הלחם נמצא במשנה (מנחות יא, ה) -

"השולחן ארכו עשרה ורחבו חמישה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן נמצא ארכו ממלא רוחבו של שולחן דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר השולחן ארכו שנים עשר  ורחבו ששה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן כופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת בהם"

משנה זו הינה כנראה המקור של ההלכה למעשה של הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין, ה,ט (ראה מאמר  "פסק הרמב"ם תיבה") והינה הבסיס להנחה שהרמב"ם פסק לכאורה עפ"י שיטת התיבה פרוצה, שהרי מתאור זה של המשנה נראה על פניו שמדובר על קיפולים של 90 מעלות ועל בסיס (שוליים של הלחם) ישר.

אך הדברים אינם בהכרח כך. יש מספיק מקום תמרון במשנה זו גם לשיטה המרובעת (זוויות של 90 מעלות) של ר' חנינא וגם לשיטה המעוגלת של ר' יוחנן. הרי במשנה כתוב רק - 

  • שצורת הלחם הסופי  "ממלא רחבו של שולחן" (5 טפ' לר' יהודה ו-6 טפ' לר' מאיר)
  • שיש קיפולים מכאן ומכאן (טפחיים ומחצה לר' יהודה וטפחיים לר' מאיר)

לא כתוב במשנה שהבסיס צריך להיות ישר. לא כתוב שהקיפולים נעשו בזוית של 90 מעלות.

במחלוקת בין ר' חנינא ור' יוחנן יש להניח שלשניהם -

  • היה מודל/דגם "עובד", כלומר שהתאים לאילוצי הגיאומטריה של השולחן
  • היתה התאמה לתאור המשנה לעיל

(שימו לב: מכאן ואילך אתייחס לשיטת ר' מאיר בלבד - 6 טפ' לאמה - שהרמב"ם פסק כמותו, אך לצורך הדיון כל הנאמר כאן מתאים גם לשיטת ר' יהודה).

לגבי התיבה שיטת הקיפול פשוטה. בסיס אופקי וישר (שוליים) של 6 טפ' שממלא את רחבו של השולחן. קיפולים מכאן ומכאן (דפנות) של 2 טפ' בזוית של 90 מעלות מהבסיס כלפי מעלה.

לגבי הספינה יש ליצור צורה שהיא מעוגלת בבסיס ושהיקף הבסיס המעוגלת הוא 6 טפ'. כמו כן יש לקפל דפנות טפחיים מכאן וטפחיים מכאן (להתאים למשנה) כך שהאורך הכולל של הלחם הסופי (מהנקודה הימנית ביותר עד הנקודה השמאלית ביותר) הינו 6 טפ'. לשם כך הקיפולים אינם מתבצעים בזוית של 90 מעלות אלא קצת יותר (ב-97.74 מעלות). 

זה האילוץ הגיאומטרי האופקי לגבי אורך הלחם ורוחב השולחן. 

יש גם אילוץ אנכי לגבי גובה המערכת הכוללת של ששת הלחמים, אחד על גבי השני, שלא יעבור את ה-12 טפ' גובה (מימרא של ר' יוחנן, מנחות צו ע"א). לשם כך יש ליצור מין "שן" (פינה חדה) בראש דופן הטפחיים כדי שהלחם שמעליו יישב קצת שקוע מהגובה המקסימלי של הדופן (אם הלחם שמעל אינו שקוע במעט בלחם שמתחתיו, אז הגובה הכולל של המערכת עובר 12 טפחים).

אין נוסחאות כדי לחשב את המימדים המדויקים האלו, והיה צורך במשחק של ניסוי וטעיה ארוך ומייגע, לקצר פה, להאריך שם, עד שהגענו לגודל והצורה הסופית שמתאים גם לרוחב השולחן (6 טפ') וגם לגובה (12 טפ') 

הנחת הבסיס הוא שעובי הלחם הוא טפח (פסחים, לז ע"א). המדידות נעשו לפי שיטת הרב חיים נאה, טפח=8 ס"מ.

ה"שן" החד הזה בראש דופן הטפחיים מתאים לפירושו של רש"י על "כמין ספינה רוקדת" (מנחות צד, ע"ב) כשהוא כותב "ושני ראשיה חדין" וגם בהמשך על  "אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת היכי יתבי קנים"רש"י כותב "והלא ראשן חדים". לעומת התיבה שראש הקיפול/דופן הוא אופקי וישר, ראש הקיפול/דופן של הספינה הוא חד ובזוית.

הדבר המדהים הוא שיכולנו להגיע לצורה זו רק לאחר אין ספור נסיונות בתכנת מחשב CAD מתקדמת בעזרת מהנדסים מומחים. רש"י הצליח לדמיין לעצמו צורה מדוייקת זו ללא עזרה בטכנולוגיה המתקדמת.

במאמר הבא נעסוק בשילוב הסניפין והקנים בתצורה זו בנסיון ליישב את כל הנאמר בגמרא בדף צד ע"ב.

יצירת קשר
במידה והקוד אינו קריא לחצ/י כאן להחלפה - יש להקליד את הקוד בתיבה
מכון לחם הפנים, רח' ההדס 22, קרני שומרון, טל: 050-7202521
יצירת קשר
טלפון: 050-7202521
Even Supplies for Industrial Electronics
תפנית בניית אתרים
תפנית: בניית אתרים | עיצוב אתרים | קידום אתרים | 054-4780798 --
Processing request....